לפגישת ייעוץ ללא עלות

השאר פרטים ונחזור בהקדם

12 + 8 =

לקבלת ייעוץ משפטי חייגו:03-6969450

המדריך לתביעת משרד הביטחון להלומי קרב

נושא הלומי הקרב והיחסים הלא פשוטים בינם לבין משרד הביטחון עלה לסדר היום הציבורי בחודשים האחרונים בעקבות המקרה המצער בו נכה צה”ל איציק סעידיאן הצית את עצמו. מדובר בנושא רגיש וטעון ומלא תסבוכות, ויש מי שסוחב את התביעה להכרה בו כנכה צה”ל שנים ארוכות.

הלם קרב ופוסט טראומה

הלם קרב הוא תופעה המתרחשת במהלך הקרב, ממש בזמן שהתותחים רועמים. הסימפטומים שלה יכולים להיות קיצוניים זה מזה: אובר-מוטיבציה, איבוד של הרגש והתלהבות שעלולה להיות מסוכנת. מנגד, החייל יכול להציג סימפטומים הפוכים: אפאתיות, קיפאון, הקאות ועוד. פוסט-טראומה לעומת זאת היא תופעה שבאה לידי ביטוי לאחר הקרב ויכולה להתפרץ כעבור שנים רבות מאוד, אפילו עשרות שנים, ועל כן היא קרויה פוסט-טראומה, כלומר תופעה המתרחשת לאחר האירוע הטראומתי. הסימפטומים שלה הרסניים: דיכאון, חרדה, חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה, חוסר יכולת לעבוד, קשיים בזוגיות וביחסים חברתיים ועוד.

כיצד מתבצעת הגשת תביעה מסוג זה?

  • מסמכים רפואיים שצריך להציג – יש להציג מסמכים רפואיים הקשורים במצבכם הנפשי והפיזי, וכן חוות דעת רפואיות התומכות בכך שמגיעה לכם נכות. יש לצרף מרשמי תרופות, סיכומי אשפוז וסיכומי ביקור במרפאות השונות.
  • טפסים שיש להגיש לקצין התגמולים – לצד המסמכים הרפואיים, יש לצרף דו”ח פציעה ובו מתואר האירוע בו לקחתם חלק והוא זה שהוביל לפוסט הטראומה שלכם. בנוסף, יש לצרף אישור תנאי שירות בו הצבא נדרש למלא את פרטי החייל, פרטי מפקדו ולתת רקע נוסף שעשוי לשפוך אור: מה היה תפקידו של החייל, האם הוא ביצע פעילויות פיזיות, האם היה נתון ללחצים נפשיים או התלונן על לחצים נפשיים, כמה שעות שינה קיבל החייל, מה הייתה התזונה שלו ועוד.
  • ועדה רפואית – לאחר שתוכרו כנכים על ידי צין התגמולים של צה”ל, תתקיים בעניינכם ועדה רפואית שתחליט כמה אחוזי נכות מגיעים לכם. אחוזי הנכות בגין טראומה בשירות הצבאית זהים לאחוזי הנכות הכללית, וככל שאחוז הנכות גבוה יותר, כך תהיו זכאים ליותר מהמדינה.

תביעה נגד משרד הביטחון – התיישנות

חוק הנכים קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעות פוסט טראומה עומדת על שלוש שנים ממועד השחרור, שכן לאחר מכן יהיה קשה יותר להוכיח קשר סיבתי בין המצב הנפשי לשירות הצבאי. עם זאת, אנו יודעים כי ישנם אנשים אשר פוסט הטראומה שלהם מתעורר שנים רבות לאחר האירוע. למשל, תביעות המוגשות גם בימים אלה בגין השתתפות במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה שהתרחשו לפני עשרות שנים. סעיף 32 א’ לחוק הנכים קובע על אף תקופת ההתיישנות שעומדת על 3 שנים, ניתן להאריך את מועד התביעה כשמדובר ב”חבלה רשומה” – כלומר, שיש תיעוד ברשומות הצבאיות לכך שהתובע אכן נטל חלק באירוע שיש סבירות גבוהה שיגרום לו לפוסט טראומה.

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון – עו”ד יפית אוחנה

תביעות המוגשות נגד משרד הביטחון הן תביעות מורכבות המתנהלות מול גוף גדול ובירוקרטי. לצערנו, מעת לעת אנחנו נחשפים לקשיים הרבים אותם עוברים התובעים – קשיים אשר גורמים להם לפגוע בעצמם. על מנת להגיש תביעת נכות למשרד הביטחון שבסיכויים גבוהים תביא להכרה בנכות ולפיצויים המקסימליים, ותאפשר לכם – התובעים – מינימום של התעסקות בעניין, מומלץ להסתייע בעו”ד מומחה אשר ניהל בהצלחה תיקים של תביעות נגד משרד הביטחון, בפרט כאלה הנוגעות לעניין פוסט טראומה. עו”ד יפית אוחנה, בעלת ניסיון רב שנים בייצוג בתיקי תביעה נגד משרד הביטחון – פוסט טראומה. בעבודתה סייעה לתובעים רבים לעמוד על זכויותיהם ולקבל את המגיע להם ממשרד הביטחון ומדינת ישראל.

מחפשים עורך דין שמתמחה בתביעות נגד משרד הבטחון?

אני מזמינה אתכם ליצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם עוד היום
דילוג לתוכן