תביעה לקצין התגמולים
מי שמשרת בגופי ביטחון ציבוריים כמו צבא, משטרה, שירות בתי הסוהר, שב"כ או מוסד, חשוף במהלך עבודתו לפגיעה פיזית, נפשית ולמחלה. במידה שזו מתרחשת, ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון וזאת מול קצין התגמולים הן כמשרתי סדיר והן כמשרתי מילואים. כיצד עושים זאת, ומהו ההליך? כל התשובות לפניכם.
כיצד מגישים תביעה נגד משרד הביטחון?
למי פונים – על מנת לתבוע את משרד הביטחון, יש לפנות לקצין התגמולים של משרד הביטחון, שהוא זה המחליט האם מדובר בקשר סיבתי ומעביר את המשך הטיפול לוועדה הרפואית.
איזה טופס ממלאים – יש למלא דו"ח פציעה במידה ומדובר במקרה של חבלה וכן תצהיר המכיל את העובדות אודות הנסיבות שהובילו לחבלה.
תיעוד רפואי – התיעוד הרפואי חשוב במיוחד. יש לצרף מסמכים רפואיים החל מפינוי לבית החולים או לקופת החולים, סיכומי אשפוז, ימי מחלה, מרשמים וחוות דעת רפואיות.
תנאי הקשר הסיבתי – לבסוף, החלק המהותי ביותר הוא הקשר הסיבתי. על התובע לפרט ולהוכיח את הקשר שבין הפציעה או המחלה לשירותו – כלומר, שהפגימה נגרמה תוך כדי ועקב שירותו. כשמדובר במקרים של פציעה כתוצאה מלחימה או אימון, קל יהיה להוכיח את הקשר הסיבתי, אך עבור מקרים אחרים אשר נמצאים בתחום האפור – יש צורך בעין מקצועית של עורך דין.
תביעה לקצין התגמולים – מהם סוגי התביעות האפשריות?
בתביעה מול משרד הביטחון יש מספר סוגי תביעות אפשריות, כשכל אחת מהן תשפיע על משך הזמן בו הליך התביעה מתנהל.
המסלול הירוק – חבלה שקרתה באירוע תאונתי, כלומר חבלה שיש לה זמן התרחשות מדויק. למשל – חייל אשר התהפך בג'יפ במהלך אימון ונפצע; חייל ששיחק כדור-סל בבסיס, עיקם את הברך וקרע את הרצועות וכדומה. זאת, בתנאי שהחייל מילא דו"ח פציעה מפורט סמוך לקרות האירע. מקרים אלו של פציעות הם מקרים בסבירות גבוהה להכרה.
חבלה – חבלה אשר התרחשה במהלך השירות, אך אין קשר חד-משמעי כפי שקיים במסלול הירוק. למשל, חייל המשרת ביחידה קרבית והחל להרגיש כאבים בכתף ובצילום נמצא כי הוא סובל מקרע ברקמה הסחוסית בכתף. במקרה זה, עולה השאלה בנוגע למידת האחריות של הצבא (או גוף הביטחון האחר) לנזק, שכן הפציעה בכתף יכולה הייתה להתרחש כתוצאה מסיבות אחרות, שלא קשורות למשרד הביטחון.
מחלה – מחלה שקרתה במהלך השירות, כשהשאלה המרכזית שעולה היא מידת האחריות של משרד הביטחון. אחד האירועים המפורסמים ביותר, הוא חיילי יחידה בחיל הים אשר רבים מהם חלו בסרטן העור – ואלה מקשרים זאת לפעילות בנחל קישון המזוהם. התביעה, שהוכרעה בשנת 2002 – נדחתה, כלומר צה"ל לא מצא את הקשר הסיבתי שבין הצלילה בנחל קישון לבין סרטן העור.
מי מחליט לאשר את התביעה ומהו ההליך?
הגורם המקצועי במשרד הביטחון שמאשר את התביעה על בסיס הקשר הסיבתי ותצהיר התובע הוא קצין תגמולים, כשבמידת הצורך יבקש חוות דעת רפואית. לאחר קבלת התביעה והקשר הסיבתי, מועברת התביעה לדיון בוועדה הרפואית, שם יקבע גובה הנכות של החייל והתגמולים המגיעים לו. במידה וקצין התגמולים אינו מאשר את התביעה, כלומר לא מוצא את הקשר הסיבתי – ניתן לערער על החלטתו, כמפורט בהמשך.
שלב הוודעה הרפואית
עם אישורו של קצין התגמולים את התביעה, יתקיים דיון בוועדה הרפואית לקביעת הנכות, הטיפול הרפואי והשיקומי וכן ההטבות הכספיות. מי שנקבעה לו דרגת נכות של 10% ועד 19%, יהא זכאי למענק כספי הנע בין 50,000 ₪ ל-200,000 ₪, וכן להנחה בארנונה.
מי שדרגת נכותו עומדת על מעל 20%, יהא זכאי בנוסף לזאת לטיפול רפואי ותגמול חודשי למשך כל חיו, נוסף להטבות רבות כמו מימון לימודים, בית הבראה, עזרה ברכישת דירה, רכב רפואי ואף סיוע בהקמת עסק, וכל זאת כתלות בסיבה בגינה ניתנה הנכות.
זה המקום לציין שעורך דין מיומן ומקצועי יצליח, בסיכויים גבוהים, להביא לפיצויים מקסימליים עבור התובע. במידה ועל פי דעתכם החלטת הוועדה הרפואית אינה תואמת את מצבכם הרפואי, תוכלו לערער עליה, כמפורט בהמשך.
במידה והתביעה נדחית – האם ניתן לערער עליה?
ניתן לערער הן על החלטת קצין התגמולים והן על החלטת הוועדה הרפואית. על החלטתו של קצין התגמולים ניתן להגיש ערעור לבית-משפט השלום, שם יוכל להוכיח באמצעות מומחה רפואי ועדויות נוספות כי קצין התגמולים טעה בהחלטתו ויש להכיר בו כנכה משרד הביטחון.
נוסף על כך, באפשרותו של התובע לצרף ראייה חדשה שתחייב את קצין התגמולים לבחון מחדש את החלטתו, וחוות דעת רפואית נחשבת כראייה חדשה. על החלטתה של הוועדה הרפואית ניתן לערער לוועדה העליונה, ועל החלטת הוועד העליונה ניתן לערער בפני בית-המשפט המחוזי וזאת בשאלה משפטית בלבד.
אם בית-המשפט סבור כי נפל פגם בהחלטת הוועדה העליונה, יחזיר אליה את התיק עם הנחיות משפטיות להסתכלות נוספת, והוא אף יכול להעביר את הטיפול בתיק לוועדה עליונה בהרכב אחר, במידה ויש סבירות כי הוועדה העליונה כבר מקובעת בדעתה ולא תבחן את התיק בשנית בנפש חפצה.
האם ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין החמרת מצב רפואי, ואיך?
לאחר ההכרה כנכה על ידי הוועדה הרפואית, במידה והנכה חש החמרה במצבו הרפואי או כל שינוי לרעה, הוא רשאי להגיש בקשה להחמרה במצב רפואי או לחלופין להגיש בקשה לנכות מוסבת שנגרמה בעקבות נכותו – וזאת בתנאי שחלפו כ-6 חודשים מיום הכרתו כנכה.
אפשרות זו עומדת בפניו למשך כל חיו. לדוגמה, חייל אשר חלה בסוכרת והוכר כנכה צה"ל הזקוק לטיפול נפשי, רשאי יהיה לבקש נכות נפשית בנוסף לכך. לבקשה להחמרה במצב הרפואי יש לצרף מסמכים רפואיים אשר תומכים בבקשה להחמרה או לנכות המוסבת.