לפגישת ייעוץ ללא עלות

השאר פרטים ונחזור בהקדם

6 + 12 =

לקבלת ייעוץ משפטי חייגו:03-6969450

וועדה רפואית בתביעת משרד הביטחון

עמוד הבית » תביעה נגד משרד הביטחון » וועדה רפואית בתביעת משרד הביטחון

חיילים, חיילות ואנשי כוחות הביטחון שומרים על ביטחון תושבי המדינה, לכן הם חשופים לסכנות רבות במהלך השירות שלהם ובעקבותיו. משרד הביטחון מודע לסכנות של החיילים ואנשי כוחות הביטחון, הוא מכיר בכך ומעניק זכויות, הטבות ואחוזי נכות שנגרמו בעקבות השירות. כדי לממש את הזכויות המגיעות על פי חוק, יש לעבור ועדה רפואית, אך חשוב להיערך נכון לקראת הדיון בוועדה לכן אין לוותר על ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין צבאי מנוסה.

כדי לקבל הכרה כנכה צה"ל יש להגיש בקשה מסודרת ומפורטת על מנת לקבל הכרה בנכות על ידי משרד הביטחון, ותהליך קביעת אחוזי ודרגת הנכות מתבצע על ידי הוועדה הרפואית.

הסמכויות של ועדה רפואית משרד הביטחון הן:

  • לקבוע את דרגת הנכות לאחר הכרה של התובע כנכה כוחות הביטחון על ידי קצין התגמולים.
  • בחינה מחדש של בקשות הזכאים שטוענים כי מצבם החמיר.
  • דיון מחדש בפגיעות שנקבעה עבור נכות זמנית.
  • דיון והערכה בבקשה של זכאים הטוענים כי התפתחה אצלם נכות נוספת וחדשה הנובעת מנכות מוכרת.

מי יושב בוועדה הרפואית?

ועדה רפואית משרד הביטחון מורכבת מרופאים מומחים, כאשר הרופאים הם בעלי ידע רלוונטי לנושא בו דנים בוועדה, על פי הקבוע בחוק. בוועדה רפואית מדרג ראשון, כלומר ועדה מחוזית, יושב רופא אחד או יותר. בוועדה רפואית מדרג שני, כלומר ועדה עליונה, יושבים לפחות שלושה רופאים מומחים.

כמו כן, הוועדה הרפואית מורכבת גם ממזכיר או ממזכירת הוועדה. המזכיר אחראי על הצגת שאר חברי הוועדה, עליו לציין את המומחיות של הרופאים, לתעד את התהליך המתבצע בוועדה ולרשום פרוטוקול. אחוזי הנכות הנקבעים על ידי הוועדה משפיעים באופן ישיר על הפיצוי והזכויות שניתן לקבל ממשרד הביטחון. יש לקביעת אחוזי הנכות השלכות רבות על חיי הנכה ואיכות חייו, לכן ראוי להיערך נכון לקראת הדיונים בוועדה וכך נמנעים מעוגמת נפש ומממשים את מלוא הזכויות המגיעות על פי חוק.

בוועדה רפואית שדנה בפגיעה אורתופדית ישב לפחות אורתופד מומחה אחד, ובוועדה שדנה בפגיעה נפשית ישב פסיכיאטר. אם הוועדה דנה בפגיעה מורכבת ישבו בה רופאים מומחים בעלי התמחויות שונות, בהתאם לסוג הפגיעות.

השפעת אחוזי נכות על הזכויות וגובה הפיצוי

כאמור, גובה אחוז הנכות שנקבע על ידי הוועדה הרפואית קובע את גודל הפיצוי וההטבות לנכה צה"ל. זו הסיבה מדוע שלב התביעה והדיון בוועדה הוא קריטי, ויש להימנע מהגעה לוועדה בצורה מרושלת וללא היערכות מקדימה ואיסוף מסמכים. אם לא מגיעים נכון לדיוני הוועדה עלולים לאבד זכויות והטבות משמעותיות.

חשוב לדעת כי אחוזי הנכות שייקבעו על ידי חברי הוועדה הרפואית במשרד הביטחון הם אלו שישפיעו על סוג וגובה התגמול והפיצוי שיתקבל, לרבות זכויות לסיוע בשיקום על ידי משרד הביטחון. כדי להבין עד כמה משפיעים אחוזי הנכות על גובה התגמול והזכויות כדאי להתייחס לנתונים הבאים:

  • עד 10% נכות (דרגת נכות נמוכה) – אין זכאות לפיצוי ממשרד הביטחון, למעט מקרים שבהם הוגשה תביעה לפני שנת 1996.
  • דרגת נכות בשיעור של 19%-10% – זכאות למענק חד פעמי, במקרה שבו החייל או איש כוחות הביטחון נפגע בחופשה הוא יהיה זכאי לפיצוי כספי רק אם שיעור הנכות שנקבעה עבורו גבוהה מ-20% (כולל).
  • דרגת נכות מעל 20% – זכאות לקצבת נכות חודשית, מימון הוצאות טיפול רפואי על ידי משרד הביטחון, וקבלת הטבות נוספות ומגוונות כמו סיוע בשיקום, מימון לימודי השכלה גבוהה ועוד.
  • דרגת נכות מעל 30% – זכאות לקצבה חודשית, למימון טיפולים רפואיים ושיקום, ובמקרים רבים זכאים גם לרכב ולמגוון הטבות נוספות.

כדי להבין עד כמה משפיעים אחוזי הנכות שנקבעו וועדה הרפואית על גובה הפיצוי כדאי לעיין בטבלה הבאה (*נכון לסוף שנת 2021):

דרגת נכות מענק חד פעמי (₪)
10% 55,981.48
11% 71,272.71
12% 88,326.33
13% 104,446.92
14% 120,463.84
15% 136,066.09
16% 153,430.71
17% 170,069.65
18% 187,537.94
19% 211,744.75

 

טבלת גמלה חודשית בסיסית לפי אחוזי נכות (דרגת נכות של 20% ומעלה):

דרגת נכות תגמול בסיסי (₪)
20% 1,036.69
25% 1,295.9
30% 1,555.0
35% 1,814.2
40% 2,073.4
45% 2,332.6
50% 2,591.7
55% 2,850.9
60% 3,110.1
65% 3,369.3
70% 3,628.4
75% 3,887.6
80% 4,146.8
85% 4,405.9
90% 4,665.1
95% 4,924.3
100% 5,183.5
100% + 7,256

 

מה הנוהל בוועדה?

הנוהל בוועדת הרפואית של משרד הביטחון מורכב מהשלבים הבאים:

הצגת טיעונים בפני חברי הוועדה – הנבדק מציג את טיעוניו בהרחבה, בעצמו או על ידי בא כוח מטעמו, ובשלב זה מומלץ להגיש מסמכים רפואיים וחוות דעת התומכים בטיעוני הנבדק. המסמכים והטיעונים נרשמים בפרוטוקול, ובסיום נוהל הצגת הטיעונים הנבדק נדרש לעיין בפרוטוקול ולחתום עליו.

בדיקה רפואית (גופנית ו/או נפשית) – חלק בלתי נפרד מהליך הוועדה, הנבדק יכול לבקש נוכחות של מלווה מטעמו בעת ביצוע הבדיקה הגופנית או הנפשית. בשלב זה חברי הוועדה מעיינים גם במסמכים הרפואיים, בחוות דעת ובבדיקות עזר שבוצעו.

דיון של חברי הוועדה – חברי הוועדה דנים בחומר הרפואי העומד בפניהם ובממצאי הבדיקות שבוצעו, הדין מתקיים ללא נוכחות הנבדק. הדיון של חברי הוועדה מתועד בפרוטוקול. וכולל התייחסות לממצאים הרפואיים.

החלטת הוועדה הרפואית – חברי הוועדה מקבלים החלטה מקצועית על סמך השיקולים הרפואיים והבלתי תלויים. עליהם לפרט ולנמק את ההחלטה, ונימוקי הוועדה מתועדים בפרוטוקול ונרשמים גם בטבלה המרכזת את סעיפי המבחן, בהתאם לסעיפי המבחן בספר התקנות ואחוזי הנכות. ההחלטה כוללת גם מידע האם הנכות זמנית או צמיתה. חישוב דרגת הנכות מבוסס על שקלול של כלל הפגיעות.

חתימה על הפרוטוקול – חברי הוועדה חייבים לחתום על הפרוטוקול הסופי.

בקרה ואישור ההחלטה – לאחר שחברי הוועדה הרפואית קיבלו החלטה, קבעו את דרגת הנכות וחתמו על הפרוטוקול, המסמך יועבר ליושב ראש הוועדה לצורך בקרה ועליו לאשר את ההחלטה.

כמה זמן אורכת הוועדה הרפואית במשרד הביטחון?

אורך הדיון בוועדה הרפואית של משרד הביטחון משתנה בהתאם לסוג הוועדה והערכאה שנקבעה. ברוב המקרים, הוועדה הרפואית אורכת כ-10 דקות בלבד, בעוד ועדה רפואית הדנה בנכות נפשית אורכת בדרך כלל כחצי שעה. האורך של ועדה רפואית עליונה הוא כ-25 דקות, ואם היא דנה בנכות נפשית הדיון יימשך לרוב כ-40 דקות.

היכן ניתן לגשת לוועדות?

משרד הביטחון מקיים את הוועדות הרפואיות בכמה מחוזות. יש לגשת לוועדה הרפואית בהתאם למחוז המגורים אליו משתייכים. האפשרויות הן:

  • מחוז דרום – ועדה מחוזית בבאר שבע, ועדה עליונה באגף השיקום בפתח תקווה.
  • מחוז צפון – הוועדות הרפואית מתקיימות בבית חולים רמב"ם ובאגף השיקום בחיפה.
  • מחוז ירושלים – הוועדות הרפואיות מתקיימות באגף השיקום בירושלים.
  • מחוז מרכז ותל אביב – הוועדות הרפואיות מתקיימות באגף השיקום בפתח תקווה.

אילו מסמכים צריך להביא?

חברי הוועדה הרפואית מקבלים את התיק הרפואי של הנבדק ישירות ממשרד הביטחון, התיק עובר אליהם במועד התכנסות הוועדה. ברוב המקרים התיק הרפואי של הנבדק לא כולל את כל הבדיקות והמסמכים, לכן חברי הוועדה עשויים להתקשות להבין את הרקע וההיסטוריה הרפואית של הנבדק.

יש להגיע לדיון ולבדיקה בוועדה הרפואית עם המסמכים הבאים:

  • פענוח של בדיקות הדמיה כגון: CT, MRI וכד'.
  • סיכומי אשפוז מבתי חולים.
  • סיכומי ניתוח וטיפול רפואי מבתי חולים.
  • בדיקת הדמיה לאחת ניתוח (בהתאם לצורך).
  • מכתב מהרופא המטפל, לאחר ניתוח.
  • סיכום טיפול שנכתב על ידי רופא מומחה.

אגב, מומלץ להגיע עם העתק נאמן למקור של המסמכים הרפואיים השונים, כך ניתן להשאיר עותק רשמי אצל חברי הוועדה ולסייע להם לקבל החלטה נכונה ומדויקת.

להציג תמוכים רפואיים לנכות

חשוב להיות תמציתיים ומדויקים בעת הבדיקה והליך הדיון המתקיים בוועדה הרפואית במשרד הביטחון. בין אם עוברים ועדה מחוזית (דרג ראשון) ובין אם מוזמנים אל ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון, יש דקות ספורות להציג המסמכים ולטיעונים של הנבדק. לכן, חשוב להכיר את נוהל הוועדה, להיערך נכון לקראתה, להציג היטב את הטיעונים והתימוכים הרפואיים לנכות, ויש להציג נכון את המגבלות והבעיות שמשקפות את מצבו האמיתי של הנבדק.

חשוב לזכור כי בוועדה הרפואית של משרד הביטחון יושבים רופאים מומחים, הם יודעים לזהות מתחזים בקלות לאור ניסיונם הרב, לכן אין טעם להפריז בתלונות ויש להקפיד על דיוק ותיאור נכון של המגבלות, הכאבים והבעיות מהם סובלים. המטרה היא להציג טיעונים משכנעים ומדויקים כדי שחברי הוועדה הרפואית יקבעו דרגת נכות מקסימלית ועל מנת לממש את מלוא הזכויות המגיעות לאדם המוכר כנכה משרד הביטחון.

מי זכאי לתבוע את משרד הביטחון?

ראוי לציין כי הגשת תביעה נגד משרד הביטחון על מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), אפשרית רק לחייל בשירות חובה, לחייל בשירות קבע, לשוטר או לסוהר שנפגעו במהלך השירות או עקב השירות שלהם. אגב, יש אנשי כוחות ביטחון נוספים הזכאים לתבוע את משרד הביטחון ולדרוש הכרה בנכותם, ומעבר לחיילים בסדיר ובקבע, שוטרים וסוהרים, גם עובדים במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ רשאים לתבוע את משרד הביטחון.

את התביעה יש להגיש למשרד הביטחון, לידי קצין התגמולים, בתוך 3 שנים ממועד השחרור מהשירות שבו אירעה הפגיעה. אם לא מגישים בזמן את התביעה, משרד הביטחון יכול לדחות את התביעה מחמת התיישנות. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין צבאי מנוסה בזמן ולא להתמהמה עם הגשת התביעה.

כיצד מערערים על החלטת הוועדה הרפואית?

אם יש סיבה רפואית ו/או משפטית להגיש ערעור על ההחלטה התקבלה על ידי ועדת רפואית משרד הביטחון בדרג ראשון, ניתן להגיש ערעור ליושב ראש הוועדה. יש להגיש את הערעור תוך 45 ימים ממועד קבלת מכתב ההחלטה. חשוב לדעת כי על ההחלטה של ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון ניתן להגיש ערעור רק בשאלה משפטית וייערך דיון בפני בית המשפט המחוזי.

לסיכום, לוועדה הרפואית משרד הביטחון יש סמכויות נרחבות לקבוע את שיעור אחוזי הנכות של אדם המוכר כנכה על ידי קצין התגמולים. חברי הוועדה מתייחסים באופן מקצועי ומעמיק למצבו הרפואי של התובע, אך יש להם זמן קצר לקבל החלטה. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ וליווי משפטי על ידי עורך דין צבאי המתמחה בין היתר בניהול תביעות נגד משרד הביטחון.

משרד עורכי דין יפית אוחנה מתמחה בהגשת תביעות נגד משרד הביטחון, בהכנת התובע לקראת הדיון והבדיקה בוועדה הרפואית ובמיצוי הזכויות המגיעות לו על פי חוק.

עורך דין מנוסה מכיר היטב את נוהל הוועדות הרפואיות ודרך קבלת ההחלטות של חברי הוועדה. בעזרת עורך דין מקצועי ומנוסה מגיעים מוכנים לוועדה, עם כל המסמכים התומכים בטיעוני התובע, והנבדק יכול לענות בתמציתיות לכל שאלה שתוצג בפניו ולהתמודד עם סוגיות העשויות לעלות בזמן הבדיקה או הדיון בוועדה. למידע נוסף ולתיאום פגישה – צרו איתנו קשר עוד היום!

 

 

דילוג לתוכן